עם השנים אתה לומד
שיש מלחמות
שאתה לא צריך לקחת בהן חלק
עם השנים
הזמן שלך, מתפורר
ואתה לומד לקבל את הדקות כפי שהן
כמו געגוע שלא יעזוב אותך לעולם
עם השנים
גם אתה מתבגר
ממכתבים ושירים ישנים
מזיכרון שמחליד
ואתה כבר לא זוכר
אם זה הילד שצחק
או האם זה אתה
שביקש רגע של שקט, כדי להביט סביב
עם השנים
הסדקים מתאחים
ואתה מביט מהחלון
לראות איך העונות מתחלפות
מנסה להיזכר
איפה ההייתה אתמול
ומי זו האישה
שמביטה בך ככה
לא יודע
אם להציע לה לרקוד, או לחבק אותה
בלי לומר לה דבר
עם השתיקה הזו, והרעש הגדול
אתה לומד להבין את הגבולות
מה שלך, מה לעולם לא תצליח לקבל
עם השנים, אתה לומד
יש מלחמות שאי אפשר לנצח
יש אמיתות שלעולם לא ישתנו
כותב על נייר, חלומות שקופים
מושך את הדף, מקמט וזורק
גם בספרים שאתה קורא
אתה לומד לקבל, את הסוף הטוב
עם השנים
זה אתה שמשתנה
אל תבקש יציאות, אל תבקש להיאבק
שב בצד, תביט
איך העננים נעים בשמיים
תדמיין שהכרת את התמונה
תוריד לאט את הדברים מהשולחן
תביט באישה שעומדת מולך
עם השנים אתה תלמד
להכיר את מה, שהיא מכירה בך
ולהכיר אותה דרכך
בסוף כולנו נשבים
בסוף כולנו חולפים
עם השנים, אתה לומד לחיות
עם מלחמות לא פתורות
עם חלומות לא ברורים
עם השנים, גם אתה תבין
למה נועדו השנים