אהבה
ומה שהיא טומנת
בחובה
סערה שקטה
טמונה ומשתקפת במראה
מתוקה, בכל-זאת מרירה ועצובה
ללא שליטה
יום אחד תסחוף היא גם אותך
אכזבה
מפרי אסור שטעמו הוא מר
מבוכה
אינך יכול לקחת חזרה
את ליבך
לא, עוד לא הגיע השעה
להשתנות, ולנחות
עם שתי רגליים על הקרקע
והיא, נראית כה רחוקה
שוב אתה, מסתחרר ומאבד את השליטה
וכאב, יורד כגשם, מחלחל באדמה
זה יום סגריר, עמוק בבואתה של המראה
הבנה
שבשולי הדרך לא תמצא
אין תרופה
כשלבבך נכתם באהבה
לא תוכל, לגעת בה או לשנות אותה
אשליה, אך היא קיימת בתוכך
מרוחקת, דולקת מבפנים כלהבה
לא עוזבת, מכלה את שפיותך
והיא אט-אט אובדת
נפרמים שזרי המציאות
אהבתך לך סורגת
עולם אפל, מוזר ועצוב
ואובדן הרגש
כמו לשקוע בשלולית של דבש
וזה שוב הגשם
עמוק בבואת המראה |
