עמיר לב סיפר בראיון
שהוא למד סוגים חדשים
של כאב. אני מסתפק
בסוגים הישנים.
להעביר את היד בלהבה
הלוך ושוב, להשהות
אותה קצת, עד לסף הכאב
הקרוב. ההתרגשות
שבצפיה בטיפת מים
מרחפת אט אט באוויר,
מתנפצת אל האדמה
ברעש מפתיע.
אכזבות קטנות של יום
יום נערמות בערימת
דשן טריה. אינני מגרש
את החתולים המתגודדים
סביב פח הזבל
של ההיסטוריה האישית
שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.