וברגע,
ברגע אחד ניפצת את הבועה חצי שקופה חצי אטומה שלי
וברגע אחד,
ניפצת את החלום הכי ורוד ועם זאת אפור שהיה לי
וברגע קטן אחד,
ברגע קטן אחד אמרת את כל מה שהיה אפשר לומר כדי להפיל אותי
למטה
ובשניה,
בשניה הרגשתי את הבועה שלי מתפוצצת
ובשניה אחת,
בשניה אחת בה הכל יכל להיות מושלם הזמן נעצר ולא לטובה
ובשניה ארורה אחת,
בשניה ארורה אחת ניפצת לי את הלב לאלפי רסיסים קטנים וחותכים
ובאלפית השניה,
באלפית השניה הרגת את כל מה שהתחיל ללבלב ולפרוח בפנים
באלפית השניה האחת,
באלפית השניה האחת דחפת אותי מהצוק שעליו אני עומדת כבר שנים
והנה,
במילה, במשפט, במבט,
הרגת אותי. |