קובץ שירי התנתקות, אב התשס"ה, אוגוסט 2005
א. י"א באב, תחילת הפינוי
אותו איש
הפקיר פצועים בשטח
את אלו שנאחזים
בארבעה קירות ארוזים בקרטונים
ואת אלו ששלח מולם
להתייצב פנים אל פנים.
ב. י"ג באב, על חוף הים של תל אביב
שיר לנפתלי הרץ אימבר
בין חופי הגוש לחופי תל אביב
קרבה גיאוגרפית ותהום פעורה.
כבר לא יודעת איפה לשים את עצמי
בין השגרה
לבין הצורך הנואש לעצור את הדמעות.
האם
באמת
עוד לא אבדה
תקוותנו?
ג. י"ד באב, ערב שבת
יום שישי. דקה לשבת.
כיביתי את המחשב.
על המסך הופיעה מילה אחת.
מתנתק.
ואז זה הכה בי.
המילה הזו
לעולם לא תשוב להיות מה שהיתה.
ד. ט"ז באב, מול טלוויזיה שמשדרת הריסת בתים
דיונות צהובות. ים כחול. חממות. אדמה.
וסוכת גפנים אחת.
לא בתצלום שחור לבן
בעיניים מציאותיות מאוד
עכשיו הכל אפור.
ה. י"ז באב, אחרי אלפי הדיונים הפוליטיים
אל תכעסי עלי שיש לי מחסור בזהות
אל תשנאי אותי בגלל החולשה
כשאני נזכרת
בעיניים הבוערות שלך
הלב שלי
מת מבושה. |