|
הזיכרון היחיד שנותר לה
הוא הזיכרון המר מבני האדם
זוכרת היא שעליה להישמר ולהתרחק
ככל שרחוק יותר טוב יותר
בזמנים עברו הייתה היא ילדה
הוריה אף פעם לא היו ממש לצידה
לא כי לא יכלו
תמיד זה קרה כך שהם נעלמו
נזכרת היא, איך הייתה לוחמת תמיד
נתקלת בשדים וברוחות ולובשי בשר אדם
הטורפים אחרים בשנתם.
היא תוצאה גמורה של חיים קודמים
בהם היא פגשה אנסים ורוצחים.
מגיל חמש היא מסתובבת כחיה, מתגוננת ותוקפת, על המשמר היא
תמיד
חץ וקשת וסכין הם תכשיטיה היחידים.
את האהבה והחמלה שמה היא הרחק בצד
הנקמה והשנאה חברותיה הן לעד.
בג'ונגל בערים בבתי מלון ובין סרסורים
היא מגנה על עצמה ולפעמים מקריבה.
היא תוצאה גמורה של חיים קודמים.
והיום... מה היא היום?
לא מסוגלת לאהוב
לא בוטחת באיש
מרחיקה את כולם לבל יקרה זה שנית...
האם הגלגל הפעם ייעצר, האם תהפוך היא למשהו אחר? |
|
|
טיפ מד.ה. לורנס
לקוראי הבמה:
"אל תקשיבו
להצהרותיו
הדידקטיות של
הסופר, אלא
לזעקות החרישיות
של גיבוריו,
בשעה שהם תועים
ביערות האפלים
של גורלם."
משיח בגופייה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.