ומישורים רחבים של רכות נפרשו מעיניך
השתפלו למרגלותי
והפרידו בינינו.
בתווך, אהבתנו מלבלבת
וזוגות זוגות של לבבות
שסועים ופצועים, רוקדים
במרחבים לקול השמים.
דמם, לב שלי,
דמם לבלי הפרע,
עם צריבתן של שאיפות ראשונות מהאוויר הקר
תחת אגלי הטל הצוננים עם בוא השחר,
צבע את המרחבים
באדום עז ובכחול עמוק
והיפתח אל ארבע רוחות השמים,
תן לרוח הקרירה ללטף את קרעי הבשר
ואז שוב אל חזי
לנשום
פתוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|