|
בְּשָׁעָה עֶש-ֶר - יוֹם יָפֶה
יוֹם הַשּׁוֹאָה
עָבְרָה הַצְּפִירָה דֶּרֶךְ מֵיתְרֵי בִּטְנִי
בַּעֲמִימוּת שֶׁל בַּטְנוּן
הִבְקִיעָה וְיָצְאָה רוֹעֶדֶת וּקְרוּעָה,
פִּלְּסָה לָהּ דֶּרֶךְ חֻרְשׁוֹת הָאֵיקָלִיפְּטוּס
עוֹטְפוֹת הַסּוֹד
שֶׁל שִׁכּוּן וְתִיקִים בִּנְתַנְיָה
עָלְתָה מֵעַל הַיַּם מִתְנַדְנֶדֶת
שָׁטְפָה עַד יַעַר טְרֶבְּלִינְקָה
לְאֹרֶךְ הַצַּלֶּקֶת הַדְּשׁוּאָה
וְעָלְתָה עַל גִּבְעַת הָאֵפֶר
שֶׁל מַיְדָּאנֶק
חִלְחֲלָה בֵּין צוֹעֲדֵי
מִצְעַד הַחַיִּים
וְחָזְרָה אֵלַי אֲפֹרָה וּמְזֹהֶמֶת
מְזַמְזֶמֶת אֶת קְרוּמֵי אָזְנַי
לוֹחֶצֶת עַל פְּקַעַת הַבֶּכִי
שֶׁשָּׁלְחָה דִּמְעָה אַחַת
שֶׁנִּתְלְתָה בְּפִנַּת עֵינִי
עַקְשָׁנִית וּשְׁקוּפָה
עַל הוֹרַי שֶׁבָּלְעוּ אֶת מְנוֹת הָעֶצֶב
וְסָבְאוּ אֶת קֻבַּעַת הָאֵבֶל
וְאוֹתִי הוֹתִירוּ עִם שְׁתִיקָה
שֶׁעוֹמֶדֶת תְּלוּיָה בְּצַוָּארָהּ
וּמַמְתִּינָה
כָּ א ן
בַּחוּץ
05/05/05
יום השואה
|
|
|
ואז, כשכולם
נרדמו, הלכתי
לחדר שלו.
כשסיימנו,
נכנסתי לרשת,
לבמה חדשה.
עמית רומם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.