אני מתקשרת
קול חולה עונה מעבר לקו
"מה שלומך" אני שואלת
אתה אומר לי "קצת רע"

אחרי הכול
הדברים שעברנו יחד
גם אלו שעברנו לחוד
הדברים הקטנים האלו
שנשארו חקוקים אצלי, אצלך

עכשיו אתה קר
קולך קפוא כקרח
המרחק הוא לא רק מעבר לקו
הוא רחוק עוד הרבה יותר

ידעתי שמשהו עובר עליך
ואולי אתה לא רוצה לספר
חשבתי שאולי קרה לך משהו
או שאולי אתה לא מפסיק להיזכר

כי מאותו היום
אתה מוזר אליי
אני רק רוצה לחבק אותך
סתם כי אתה חשוב לי
סתם כי אתה החבר הכי טוב שלי

היינו כמו שתי חיות רעבות
משתוללות ומחפשות אחר הטרף הקרוב
בלי רחמים ובלי התחשבות
העולם היה השתקפות על המים

אומרים שמשקאות חריפים
משפיעים גם על לשון האדם

ובאמת יכולתי להרגיש אותך
להיות איתך וכאילו כלום
הרגשתי שאתה באמת רוצה
אותי כאן ועכשיו

הקור הבוקע מהקו הנגדי
החשק הזה ימשיך להיות תמידי
הגאווה הזאת שאתה רק שלי
הקור הזה שצורב אצלך
החום הזה שבוער אצלי...


             

על הנסיך שלי, שעכשיו הוא קצת מוזר אליי...