יעל נווה / רשמי דרך |
ובמשעול חיי כרעתי,
כי לאו זכרתי לו קידוד,
ולאו נקבתי צל תכתיב,
וכרוח התעופפתי,
ללא זהות,
ללא לאות.
ושיוועתי לאות'יה,
וכמהתי חום יצרי,
וחרטתי רשמי דרך
במסתרי ליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|