New Stage - Go To Main Page

אורית סימן-טוב
/
עמנואל שלי

אתה שעדיין רואה את דמעותייך.
אתה שמלווה את צעדיי בחמלה ואהבה אינסופית.

לך מבין כולם געגועיי קורעים את נשמתי.
מביטה בתמונתך והלב שלי בוכה אלייך.

לך מבין השניים נתונה אהבתי לעולמים.
לך ממרחק של עשורים.

בזכרוני אתה מחייך ובורח לך חלקיק צחוק של גאווה,
גאווה לנסיכה שלך.
בזכרוני אתה בוכה בכאביי.
בזכרוני אתה מגונן בגופך על כבודי וחירותי.

הגעגוע אלייך קורע את גופי, איך ניתן להסביר איזה אדם אתה?
איך ניתן לספר סוד כמוס?
בעוצמות ותעצומות  מתגעגעת אלייך.

מתגעגעת מאוד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 12/12/06 0:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורית סימן-טוב

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה