מ. טריש / פעימות (שירים עצובים) |
לא אוהב כשאני
כותבת שירים עצובים.
אם זה היה תלוי בו,
היו השמש והאור והלב הפועם המלא,
כל מה שאי פעם יהיה לי.
אז מה, אני אומרת,
עם הגשם השקט
והאפור הכבד של השמיים,
פעימות הדם מתוך וריד מתרוקן בסמטה
אל שנאות ואימות שרחפו
בחדרי החשוך?
הן שלך? רק שלך?
לא תשאיר קצת בשבילי?
האהוב שלי
לא אוהב כשאני
כותבת שירים עצובים.
אבל זה לא תלוי בו.
פעמים בזכותם,יש את הלב הפועם המלא,
ואותו ואת כל מה שיש לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|