New Stage - Go To Main Page


אני מפצה את החתולה שלי במזון
על היעדרויותיי הממושכות
ההולכות ותכפות מן הבית
כבועלת בתולייה
של תיבת אוצר מבטיחה
אני פותחת את דלת המקרר
מאפשרת לאור הלבן
לבתק את קרומי החשכה
מבטי המאוכזב מסגיר
את ממדיה האמיתיים
של טרגדיית החיים
בדירה שכורה

אם תפתח כך
את נפשי
תתאכזב כמותי
לגלות
לימון סחוט עד היסוד
וכמה מלפפונים כבושים
מחמיצי פנים
שוקעים עד הצוואר
במים מלוחים





יש משהו אנטי
רומנטי בתל אביב
המנמנמת את שנת החורף
בעודה שרועה לחופי ימה הנטושים
יש משהו עקר
ברחובות העייפים והשטופים
החפים מאנשים

מבעד לקירות הדקים
אני מאזינה לשכנים בדירה שמעליי
מזדיינים בבוקרו הקר של יום שישי
אתה הולך כי גמרת
מוקדם מדי
("יום שישי, יום קצר")
וכי האוטו חונה
בחניה של נכים
("יאללה ביי")

It's not the way that I want it"
It's just the way that I need it
"Day after day
(ושאר להיטי שנות השמונים)





"דבר לא ישווה לך"
שינייד גלוחת ראש שרה ובוכה
בפאטליזם אירי אופייני
דמעותיה נשפכות מתוך האוזניות
במורד צווארי
בעודי עומדת מול דלת דירתי הנצורה
נוברת במצולות התיק בחשכת חדר המדרגות
בחיפוש נואש
אחר המפתחות

"האני, איים הום"

(לא תמיד יש מישהו בבית)



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 8/1/07 12:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לי בת משה

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה