כהן מיכאל / ככלות הכל |
החיה את נפשי הדרה לה בקצה ממלכת התיאבון
תן לי שרביט וארדה בממלכה
אשר שובע היא מילת קלון עבורה
כיסופים אותי ממלאים,
שוגה בחזיונות , את ליבי סועדים
משתעשע בשאלה אם לסתום את הפה
כדי לרעוב או כדי שלא ימשיכו ללעוג
משל הייתה חרב פיפיות
ביום שבו התחלת ,
מסביב חייכו, אליך דיברו
הישאר נא במידה שאותך מחצינה
סיימת את המלאכה, איבדת את עצמך
צל מהלך, חי מתוך מראה
מהלך אל מול בבואתך
שכמעט נעלמה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|