הב לי מעט קמח ומים במשורה
החיה את נפשי הדרה לה בקצה ממלכת התיאבון
תן לי שרביט וארדה בממלכה
אשר שובע היא מילת קלון עבורה
כיסופים אותי ממלאים,
שוגה בחזיונות , את ליבי סועדים
משתעשע בשאלה אם לסתום את הפה
כדי לרעוב או כדי שלא ימשיכו ללעוג
משל הייתה חרב פיפיות
ביום שבו התחלת ,
מסביב חייכו, אליך דיברו
הישאר נא במידה שאותך מחצינה
סיימת את המלאכה, איבדת את עצמך
צל מהלך, חי מתוך מראה
מהלך אל מול בבואתך
שכמעט נעלמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.