|
קשה לי לכתוב שלא עצוב לך.
רשימות ארוכות של אבסורד ארוך.
אתמול הייתי כאן.
לילה את כאן ועכשיו
מוזיקה זועקת ניגנת ברוח
שורות נעלמות בתוכי.
אילו הייתי עצמי.
היית אומרת "אתה כל כך יפה היום"
שתיקות כאלו
פתאום את רואה הכל.
פואטיקה עמוקה מתגלגלת על גבעת התחמושת.
לכאן כבר לא באים חיים.
במקום כזה.
במקום אחר.
את חוזרת מהמלחמה בינך ובין עצמך.
"אם היית מבין לא הייתי שותקת".
קשה לכתוב שלא עצוב.
טד אליוט אמר לי. |
|
|
אם הוא זה אני
אבל אני זה לא
הוא והם בכלל
משם כשהוא ואני
מפה ... איפה
אנחנו ?
הדולפין בשאלת
קיומנו ... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.