לנסיכה יש שעות עבודה מוזרות, יותר מלעובד מדינה!
שוכבת על ערימת קש בחדר מכונות צונן, ספק ישנה, ספק ערה.
נועלת מגפי עור ולובשת אובראול ג'ינס מטונף. פניה מפוייחים
מעבודה.
בצידו השני של החדר תנור ברזל שחור ומעליו כל מיני שעונים
ובוכנות שאני לא יודע מה תפקידם. לצד התנור ערימת פחם
אינסופית שבה תקוע את חפירה. הצבע היחיד שיש בחדר הוא אדום
חזק שמגיע ממרכז החדר, שם על שולחן עגול שעומד על רגל אחת יש
קערה גדולה ובה תותים בשרניים שעושים לך את ההרגשה הזאת בפה
שיש כשאתה רואה משהו שאתה רוצה.
בלי שום התראה, הנסיכה קמה ממקומה, נעמדת על שתי רגליה, טופחת
על הבגד פעמיים כך שקצת שאריות אבק נראות באוויר החנוק של חדר
המכונות וניגשת לערימת הפחם, כשבדרך מתעכבת על קערת התותים
ומסתכלת עליה בתאווה, יודעת שעדיין אסור.
היא מוציאה מכיס החזה של האובראול קופסת גפרורים וקורעת קצת
מנייר עיתון שזרוק על הרצפה. היא מדליקה גפרור ומחזיקה אותו
כ20- ס"מ מול עיניה. מפנה מבטה לרגע לקערת התותים וחוזרת
ללהבת הגפרור המשתקפת באישוניה המכווצים. היא מדליקה את נייר
העיתון, זורקת לתנור ובלי לחכות תופסת את את החפירה וזורקת
מנת פחם נדיבה פנימה. הבוכנות מתחילות לפעול והמחוגים של
השעונים המוזרים מראים משהו לא ברור.
החום! עכשיו את יכולה לאכול תות, זה בסדר. כמו כלב שקיבל עצם
היא רצה לקערה, תופסת תות וחוזרת לפינתה ליד התנור כדי לאכול
ולהתענג על הפרס. ברגע שהיא מסיימת, היא תופסת את האת ונותנת
עוד מנת פחם. החום! ושוב רצה לקחת תות.
המכונה עובדת, הרבה רעש, בוכנות עולות ויורדות. מפוייחת
ומיוזעת הנסיכה ממשיכה בעבודתה והשכר מיידי.
החום! כל כך נעים!
ואז פתאום תוקעת את את החפירה בחזרה לתוך ערימת הפחם, צועדת
לערימת הקש שלה וחולפת באדישות מוחלטת ליד הקערה.
היא משתרעת על הקש, ספק ישנה ספק ערה והאש דועכת...
לנסיכה יש שעות עבודה מוזרות, יותר מלעובד מדינה!