קפה. אני שותה כל יום קפה. בבוקר קפה. בצהריים קפה. רק בערב,
שוקו חם חזק, להכהות מעט את הכאב. שוקולד. אני אוכל שוקולד
ומחייך. הסוכר כמו סם, המתוק שזורם לי בדם. להימרח בבטלה על
פרוסה של לחם ופשוט להתפורר.
מחשב. אני רואה כל יום מחשב. בבוקר מחשב. בצהריים מחשב. גם
בערב, מחשב. להתכתב, להתנחם, לפרסם עוד יצירה, לחייך חיוך רחב
(כשהיא מאושרת, גם אני מאושר).
דמעות. אני נמנע מלבכות כל יום. בבוקר אין בכי, בצהריים אין
בכי. בלילה כמעט, כמעט ואין. אני מנסה. מתאפק שלא לפרוץ
בבכי אני מתלונן על מר גורלי,
קפה, אינטרנט, שוקולד, בכי -
זה לא בשבילי. |
