חנות קטנה במצולות תל אביב
ריח של משהו שפעם היה אמיתי
המדרגות מובילות אותי אל העולם שלך
ואיני מבינה מדוע אינן מטפסות מעלה.
רועש כאן אצלך, אבל הכל שקט ורגוע
היופי נשמר עם השנים
שואל אותי אם לארוז למתנה, זקן המקמץ בחיוכים
לא מטריד אותו שרק רציתי להרגיש מיוחדת.
אוהבת,
לפעמים טובעת, לפעמים נסחפת אל החוף
כמו אז, שרצית שאתפוס גלים
האומץ עובר בי ברגעים נדירים.
ולפעמים, הרגש מתאדה ובורח
משאיר פתק על המקרר
"יצאתי לחופשה לחדש כוחות"
אני מתמלאת באויר, וקצב הנשימה מסתדר.
אתה מעייף אותי, אתה יודע?
אתה רץ את החיים בקצב אחר
אבל איכשהו, בלילות שאתה משאיר אחריך
לא נרדמים כל כך מהר.
