אתם יודעים? החיים קשים, אני לא הראשון שמגיע למסקנה הזאת אבל
יש לי זכות, לא פחות מכל אחד אחר, לקבוע זאת.
פעם חייתי טוב, אמא שלי עבדה בעבודה טובה וגם לי הייתה משכורת
קבועה מהסופר השכונתי. הייתי נפגש עם החברים אחרי הלימודים,
גם כן לימודים, יושבים כל היום ליד מגרש הכדורסל ומשחקים
בקוביות. אחרי ה"לימודים" היינו מסתובבים בקניון או הולכים
לשחק כדורסל. יום אחד בא איזה כושון מסריח לשחק כדורסל בשכונה
שלנו, הוא היה גדול מאיתנו בשנה בערך, בן 18-19. היינו שלושה
אז הצענו לו לשחק 2 על 2 ובלי לדבר ידענו מה צריך להיעשות.
שיחקנו בכוונה חזק ואלים, הוא כנראה הבין והתאים את עצמו לרוח
המשחק. בעבירה הראשונה שהוא עשה עליי נשברתי, כמה זמן כבר
אפשר לתת לכושון לגעת בכדור שלי בלי להשתגע? אז הורדתי לו
בוקס בפנים, הוא נפל לאדמה ודם ירד מזווית השפה שלו. מוזר
לראות ככה אדם נופל עם הבעה מוזרה על הפנים, הבעה של הפתעה
משולבת בכעס. קשה להסביר הבעות פנים במילים אבל היה לי רעיון
טוב בקשר למה שעבר לו בראש באותו רגע, היא הסתכמה ב"מה לעזאזל
אתה עושה?!" אבל אני רק ראיתי כתם שחור על הרצפה, הכנסתי לו
בעיטה בבטן והוא השתעל כמו משוגע. הבעיטה שלי כנראה הייתה
הסימן משום שכעבור שנייה ג'ון ומייק קפצו עליו והרביצו לו כמו
משוגעים. את הבעות הפנים שלהם היה קצת יותר קל להבין. הייתי
מבסוט והחיוך כאילו התגנב בכוחות עצמו לשפתיי! הם עשו הפסקה,
התעייפו כנראה, מסכנים לא בכושר, אז התקרבתי אליו. הוא בקושי
נשם וכתם דם ענקי כיסה את כל החלק העליון של החולצה שלו.
התכופפתי ולחשתי לו באוזן: "מה לעזאזל גרם לך לחשוב שמותר
לידיים השחורות שלך לגעת בכדור שלי?". הוא נעץ בי מבט,
החוצפן, הוצאתי סכין ונעצתי לו בחזה. הוא נועץ - גם אני נועץ.
נשארנו לשחק כדורסל עוד שעה בערך ואז הלכנו הביתה. יומיים
אחרי זה משטרה באה ועצרה את שלושתנו, לא יודע, אולי כושון אחר
ראה אותנו והלשין. נתנו לנו שנתיים בכלא לעבריינים צעירים, 20
שנה בכלא של מבוגרים ועוד 10 שנים על תנאי. אני כבר חמש שנים
בכלא וכל יום הכושים פה דופקים אותי בתחת! מה זה? למה רק
אותי? כי אני הלבן היחיד פה? גזענים מסריחים!!!