תנינה וקורקבן / מכורי המגירות |
אני חולה
אני חולה מגירות
אתם משתמשים אותן
ואני טועם
פותח
סוגר
מציץ דרך חור מנעול קטן
אוסף אותן אחת אחת
ערמות
עד שכל החדר מלא
עד שכל עולמי
מלא
סיפורים
כל אחת מהן צופנת אותם באפלוליותה
יש שהיא מכסה אותם פלסטיק מאיקיה
ואולי דווקא עץ אלון עתיק וריחני
ואני מכור
שותה בשקיקה את הפינות המגוננות
מצייר בעני רוחי איך אני דמיון מעורפל
אולי בצורת משחק ישן ונשכח
אולי שיר שכתב לנערה
אולי ריק
איך אני נח
מכורבל בחמימותה המכילה
פנימה
אני חולה
אני מכור
אני אבוד
מציץ מין הפנים אל החוץ
חולם מגירות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|