אין דפים באלבום  הפרטי שלי
רק קרעי עמודים בלי מיספור
ובינות לקרעים מסתתרות התמונות
ולכל תמונה יש סיפור
הנה שם יש תמונה של משחק בכדור
על חולות  ועצים וקולות ילדים
ופה יש מזכרת מימים רחוקים
ומים ושמש וחול לבנבן
אין אף דף מסודר באלבום
לכל תמונה זיכרון מתרחק
עם חלוף הימים עת הכל כבר מצהיב
וילדים שהפכו להורים
זכרונות כואבים  ושמחים
מכסים את דפיו של הזמן
משפחה מחייכת יושבת סביב
על שולחן יש עוגה ונרות
חוגגים בשמחה יום הולדת לבן
ותמונה אחת של שלושה חברים
שהיו די מזמן צעירים ויפים
נפגשים בכל קיץ בים יחפים
אי אפשר לסדר פה תמונות
והכל רק קרעי זכרונות
שאליהם נחזור בזמני הרהורים
ונביט בחיוך  על ימים אחרים