החושך יורד,
ואיתו עוד דמעה בזווית העין,
השקט המופתי מתגנב גם הוא.

החדר הקר,
קמה לסגור את החלונות,
אבל לא הם מביאים את הקור.

לוקחת כדור להעביר את הכאב,
ועוד מחשבה מתנדפת מהראש,
אבל הנשמה עוד שורפת.

אבל זה לא עוזר,
הראש עדיין מלא במחשבות,
ומתפוצף מכאב.

עוד לגימה ועוד כדור,
ואולי עכשיו הכדור יעזור,
מרגישה את הגוף רפוי,
מאבדת עוד מחשבה,
וחיוך עולה על פניי.

פחות מחשבה,
פחות כדור.

ושוב לוקחת כדור,
ושוב עוד מחשבה מתנדפת,
אך האכזבה עוד יותר כאבת,
והנשמה עדיין שורפת.

הכדור מטשטש,
והאושר מתפשט,
לעוד רגע אחד של אושר.

עכשיו הראש מטושטש,
הכאב מהדהד, אך לא חזק,
הנשמה עדיין שורפת,
התאמרו לי,
כדור לנשמה יש?