אני מוכרח להסלים
מוכרח להשלים
עם המציאות החדשה הזאת
שהיא מעמסה מביכה על כתפיי
כילקוט כבד רעוע אשר קיבלתי מתנה
ולא נעים לי
לא ללכת איתו

המבט המסוים ההוא
שלך
רוצח אותי
קופח בי עדיין
(תלוי כמה הוא צלוי
זה הכול במידת הצלייה)
נקודת מבטך נשארת רחוקה
תמיד עוינת כלפיי
איכה אגדיר גדרות
איכה אברור ברירות כמו אורז
כמתכונן למסע הארוך בחיי
אל עבר השכחה המרפאת
מהנתון הבסיסי
שאינך

הייתי מספר לך את טור הברושים המדויק
של חיי
מפרט
ענף ענף
עלה עלה
הייתי מספר עד תום
אך יש לי מחויבות כלפי השפיות שלי
ואין סיפורים בשבילך
בדמי
אתה סיפור קצרצר
פשוטו כמשמעו
עלם זר
בא חפר
הלך נגמר
ואני נשאר
עם הימים
שאחריו.