|
והמילים הם כמו
חוטים צבעוניים,
אני בוחרת רק כהים,
והנייר הוא בד עדין,
אני נועצת מחטים,
ואז רוקמת סיפורים,
ועלילות על ייסורים
וחושך אינסופי,
נחשול כאב
בים דמעות
שבו אני
טובעת... |
|
הכי אני אוהבת
בצילומים בחו"ל,
זה המגע עם
תרבויות אחרות.
אני זוכרת את
המפגש עם
החדרניות במלון,
ועם ההוא שלוחץ
במעלית, ועם
הפקידים, ועם זה
ששילם לי כדי
שאתן לו למרוח
לי שמן על הגב,
ועם הילדות
שצרחו מאושר
וביקשו חתימות,
ועם הדוגמן
מאירופה,
והדוגמן השני
שהיה מחו"ל,
והאנשים שאוכלים
כל היום.
אני מרגישה שזה
נורא מעשיר אותי
תרבותית.
דוגמנית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.