היי, רציתי לספר לך עלי
אולי עדיף שתחליט אם זה כדאי
להישאר ולהביט לפני שאפתח
למרות שזה מובן, גם לי קרה
שפתאום רציתי לעזוב
לפני שארגיש יותר מדי
קרוב, וזה נורא...
לפעמים ברגעים מסוימים אני בוכה
לאחרים אני נראית פשוט
כל כך שמחה
הצחוק הוא בשבילי כמו בריחה
אני יודעת שאיתך זה מבלבל
גם אותי לרוב זה מתסכל
שעם עצמי בלבד אני רואה,
הדברים כל כך ברורים
ואיך הם עוד לא מבינים, העיוורים?
בגללך, אני מרגישה כזו קטנה
ובזכותך, אני מרגישה...
אתה מקריב כל כך הרבה מעצמך
ואני כלום לא מקריבה
מלבד אותך...
וכשהפחד מתגבר, וכבר כואב לי לדבר
ותוך כדי חיוך הפוך
זה כואב לי כבר לכאוב
ולקוות שבקרוב יקרה לי משהו טוב
ואולי,
אולי גם בשבילי אני עצמי כבר קצת יותר מדי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.