המיטה נחה לצד קיר לבן, חיוור. כלב-בובה מתקפל ומתכווץ, כאילו
מסתנוור מקרני- שמש. שמיכה צהובה מקומטת, קפלים- קפלים, אור
וצל, עומדת ומחכה לפריסה מחודשת, לחושך הבא. הריח החנוק,
התריסים האפורים , השמיטות שבה מונחים חפצי החדר- לא מוכנים
לגלות לי יום חדש. לרגע אני נבהלת מן הקירות שסוגרים עלי,
מהסימטריה ומהמבנה המרובע והחד והמדוייק. אני עוצמת עיניים
לשחור הפנימי שלי, שמתערבב עם עוד צבעים, ונוצרות בו צורות
מופשטות. יש בו עולם ויזואלי מיוחד במינו- משהו כמו "החוש
השישי", ומעבר לו. הוא מספר לי דבר מה על המתרחש במערכות הגוף,
מגלה לי סודות שאינם במודע. התנתקות רגעית, לעיתים מרוקנת-
אחרייה תבוא ההתמודדות עם החושך האמיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.