קח את הכתוב כאן בקלות,

אני החלטתי, החלטתי שאני יותר לא אפגע, לא אפגע ולא אתן לאנשים
לפגוע. אתה לא מספיק חשוב בשביל שאני אחשוב עלייך כלכך הרבה ,
ואולי כן.
אחרי המקרה, הריב שקרה בינינו התחלתי להבין מה שניסיתי להדחיק
במשך הרבה מאוד זמן, זה הכה בי פתאום כשלפתע שמתי לב לכמות
האנרגיה המחשבתית שאני משקיעה בך , לא במקרה שקרה , אלא בך,
בשאלה, למה דווקא אתה התעקשת לפגוע בי, ולמה אתה עדיין מתעקש
להמשיך עם זה. (אגו ?).
הקשר בינינו מאז ומתמיד היה מאוד אמביוולנטי , מצד אחד כלפי
חוץ, יחסים אפלטוניים,  חבריים משהו, בעוד כשאנחנו לבד, קרו,
קורים דברים שמערערים את האפלטוניות הזאת שטרחנו לטפח אותה
כלכך הרבה זמן ושעם הזמן כנראה הבינה שהיא שווה אפס , בעיניי
שנינו . (או רק בעיניי?).
מה שרציתי להגיד בעצם זה שנמאס לי , נמאס לי לשחק משחקים, אתה
צריך להבהיר לי, ולעצמך מה אתה רוצה. אתה אומר שאתה רוצה סקס ,
סקס וידידות , משמע - יזיזות, אבל אני מצטערת, זה לא ילך. למה
? כי זה יהיה לי מאוד קשה להתמודד עם זה נפשית. הקשר שלנו עד
כדי כך לא חשוב לך בכדי שתניח ליצרים שלך להשתלט ואולי אפילו
להרוס את מה שיש לנו?
אם היית מציע סקס + משהו מעבר לידידות אפלטונית , הייתי מסכימה
ברגע. פעם. אולי גם היום. בילבלת אותי. אני יודעת , כמעט
בביטחון מלא שאתה פוחד , אתה פוחד להרגיש ואתה פוחד להיפגע,
הפתיחות המזוייפת שלך לא עושה עליי רושם, אני יודעת בדיוק כבר
מה הבעיה שלך, וזה כואב מאוד להגיד את זה אבל אני משתחררת ,
משתחררת ממך, מהכבלים ששמת עליי בנסיון להשאיר אותי במרחק
בטוח, עכשיו לך תעשה עם העובדות האלה מה שתרצה. העיקר שתעיז,
תעשה, לא תפחד מהרגשות שלך עצמך, כי אם מהם תפחד אז מהרגשות
שלי תברח. ואולי כבר ברחת...
בהצלחה.