ליטל פרינסס / הווה |
אולי אקרא בקלפים
אסתכל בכוכבים ואספור עננים
כדור הבדולח מתגלגל מתחת למיטה
אתה לא פה
לפחות אתה רוצה להיות
שלושה פלאפונים
אבל אף לא אחד מצלצל
אתה אומר (וצודק)
שיש בי תחושת געגוע תמידית
כמו לחיות בבלון של נוסטלגיה
והשירים שלי
הם כמו ההליום. או החמצן.
כמו תינוק, או חתול
אני מתחפרת בך
מקשקשת בזנב
כדי לזכות לליטוף.
אבל אתה פה בינתיים
לפחות רוצה להיות
לא רוצה לדעת מה העתיד
סוף סוף הנחתי לעבר
תישאר איתי, בהווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|