כמעט שנה שלא עצרתי וספרתי כוכבים
פינה אחת של שקט אין כאן, להביט אל השמים
כל רגע שעומד כאן - הם מתמעטים סביבי
אנשים קרובים נעלמים בין הידיים
בעיר הזאת מצאתי רק פחד, הכל מואר ולגמרי חשוף
עירום מול קהל של עיניים, במבט שנדמה כמו טירוף
ברחוב שאת הולכת, אני סללתי את דרכי
תעצרי לרגע, תנשמי, לא הכל כאן אמיתי
הכל נגמר ולא הספקתי, לא הנחתי לעצמי
מציאות שונה, הוא רק נראה כמוני, אני ירדתי מהשביל
בעיר הזאת מצאתי רק פחד, הכל מואר ולגמרי חשוף
עירום מול קהל של עיניים, במבט שנראה כמו טירוף
אצבעות מעבירות בי רעד, מכניסות בי תחושה של טעות
אל תזכירו את שמי, זה לא הייתי אני ואתכם לעולם לא אזכור |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.