קרעתי את מיטב שמלותיי השחורות
ויצאתי לקבץ זכרונות
בפינת רחוב "צר" ו"קצה ירח"
כבר כמעט חצות
נערה יפה עוצרת להניח
אבנים בתוך כובעי
אני מסתכלת בה אבל
אין בי ניחומים להציע חזרה
וגבר בחליפה ונעליים יקרות
כועס עלי עכשיו
או לפחות
כך אומר לי מבטו
הבניינים גבוהים מדי
מסתירים את הים
חוסמים
מקיפאון עצמותיי והרוח
נחבאת בהם גם
אספתי חפצים לשכוח
את הפנים שלך בחול
כבר זמן מה שאת אינך בוערת
ודאי שלא בי
ודאי
כבר דימיתי אותך לאלפי מגיפות
גוררת קטל וחורבות
עוד ילמדו אותך בספרים
ושמי יתנוסס בכריכות הקשות
ואוסיף לאגד רגשות
אולי עוד תלמדי
מהו גוף
מהו לב