|
לא ראיתיו בבואו.
את רגע לדתו
הוא עשה בחשאי
כרוצה לומר:
הייתי כאן תמיד.
אך ראיתיו בלכתו
כידיעה בעתון:
בתקרית נהרג חייל.
וגם הטלפון צלצל,
קול מעורפל אמר
שהם באים.
אולי לא שמעתי
את פסיעות רגליו
בבואו
אך שמעתי את לכתו
כצלצול בדלת
ושלושה מטחי כבוד.
לאחריהם
נוצרה דממה קפואה
באוויר העומד.
וכי על מה נדבר?
על כך שהיינו רוצים
לשומעם בבואם
ולומר להם:
אל תלכו כי חייכם
שווים יותר
מהצלת המולדת.
או
כל שנותרה היא
שתיקת החיים
שמחכים למוצא פיהם
של המתים. |
|
|
מה הקטע עם
ההילה הזוהרת?
מה אנחנו פה?
אלוהים מתעצבן
על דימויו העיני
הציבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.