שוכב על ערסל והתחושות סובבות
מעגל של חלומות שמציתים בי
חלול ומבולבל
נתפס מבטי על פרח אחד שנבל
ונזכר איך
יד נוגעת ואיני מרגיש דבר
כמו בובה על חוט
שאין לה אישיות, ומנסה לגזור את החוטים
אני נתלה בהזיות שציירתי במחי
לא מסוגל להתמודד עם המציאות
אני כלוא בתוך כל המחסומים שבניתי
ולא נותן להיכנס, גם לא לעצמי
אדיש למה שמתרחש אפאטי למגע
וגם אם סוג של חום קרב אני קפוא
שרוע בתרדמה
מעטפת זיכרונות לא נותנת לי מנוח
ונזכר איך
מצפים ממני להיות אדם
שמסוגל לקום אחרי הנפילה
שיודע שבכל רע יש טוב ויש אור בקצה המנהרה
ובינתיים הכנתי עוד שקר מתוק
והספקתי לכתוב עוד סיפור
העלילה מתרחשת
רחוק,
מכל מה שמוכר ומנוכר
אני נתלה בהזיה שאני
חלק,
ממני נלחם השני הרים ידיים ונשבר
כי במציאות הזאת אין לי סיכוי
אני רץ אך קו הגבול רחוק מהשינוי
אז תשמרי לך ת'חיוך שלי למזכרת
הוא ישמש כמסכה עד שאפקח עיני
ואראה הכל אחרת
ואז
לא אהיה תלוי בהזיות שציירתי במחי
מסוגל להתמודד עם המציאות שלי
לא כלוא בתוך מחסומים שבניתי
והדלת תישאר פתוחה, את תיכנסי |
