אני אף פעם לא אשכח את המבט
אותו מבט שאת ליבי פצע כתער
ואת היום המקולל שבו עזבת
שנים חלפו מאז וכבר אינני נער
ועכשיו חזרת אל תוך חיי
אותו מבט, אותו חיוך, ממש כמו פעם
מוחי זועק אלי - מספיק ודי!
אך לשוני עוד משתוקקת אל הטעם
את היית אהבתי הראשונה
אך עד אין קץ נפשי אלייך תשתוקקה
רגליי פוסעות בעקבות תחושתי הנושנה
כמוסלמי המתאווה לפקוד את מכה
והמבט אותו מבט, ממש כמו פעם
והחיוך, והמגע וחום גופך
אשר מכה בי כמו ברק לפני הרעם
אני צועד כמו חייל לקול תופך
המזוודות שוכבות להן עכשיו בלי נוע
והדמעות חונקות לאט את הגרון
המונית כבר לדרכה רוצה לנסוע
ראשון הייתי ואהיה גם אחרון.
השיר נכתב בשיתוף אורון ישראלי, מומלץ לבקר בדפיוצר שלו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.