היא קמה בבוקר
עם עיגולים שחורים
עוד לילה ללא שינה
שתפס את מקומם של הסיוטים
ואף אחד לא יודע
אף אחד לא מכיר
היא קמה מהמיטה
חצי משותקת, חצי נכה ריגשית
עוד יום מתחיל
אולי היא נמצאת שם בחוץ
אולי היום מישהו יבחין
והלילות, הלילות מתסכלים אותה
כי אין שם אף אחד שרואה
ובעצם אף אחד לא מכיר אותה
למרות שהם חושבים שכן
רק פורשת ידיים
ומתפללת לשמיים
שהקולות יעלמו, שהשדים יחזרו לארון
שיתנו לה לילה אחד של שקט
לילה אחד לישון
סגירת מעגל שלא ביקשה
ומעשים שהיא מזמן שכחה
כבר לא מוצאת את עצמה
בין האנשים וכולם אותו דבר
ואף אחד לא מבין
אף אחד לא מבין
איך זה מרגיש בשבילה
להיות כלואה בתוך עצמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.