הנה היא הולכת, לא ברור לאן
צועדת בשביל שמוביל לשום מקום
לא משנה לאן היא מסתכלת
הכל בגוונים של אפור
הצבעים לא משתנים לה
שום דבר לא ברור
"אני מצטערת" היא אמרה
אלה היו המילים האחרונות לפני שנעלמה.
והיום אני מבינה אותה
לפעמים היא מדברת אליי בלילה
ככה כמה מילים בין הצללים
אני לא תמיד מקשיבה
ורק לפעמים מעלימה אותה.
היא תופסת אותי בחלומות
שם אין לאן לברוח
כי זאת הרי הבריחה המושלמת
ושם אני חייבת להקשיב
אבל אני מסבירה לה שלא יעזור
אני ויתרתי מזמן
"את לא מבינה שהכל זה סתם שלב,
הכל עובר" היא אמרה
היא דיברה ואני נאטמתי
לא רציתי לשמוע אז התעוררתי
ובינתיים שום דבר לא השתנה בעולם החיים
"זה אותו הסיוט רק עכשיו אתה ער"
מעבירה עוד יום, מעבירה עוד שעה
מקווה שהיא תחליט לחזור מהשביל שהיא בחרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.