אני חושב על זה הרבה
ובזמן האחרון לא מוצא סיבה
הנתק הזה שנוצר והשקט שנשאר
לא מפריע לי ודווקא טוב לי לבד
אני גם לא חושב שמרגישים
כי שום דבר בעצם לא קרה
בלי הודעות דרמטיות ושירים עצובים
פשוט אני צריך קצת אויר
והקירות לא סוגרים עליי
החדר לא מפחיד
לא צריך חצי שני
וזוגיות היא ביזבוז זמן
בסופה תמיד אכזבה
ו"הצום" הזה שלי
הוא לא מחלה שאני סובל ממנה
פשוט לא מחפש את זה יותר
ולכן גם לא מוצא.
כשהסופה נרגעה הסתכלתי סביב
וגיליתי אותי עדיין עומד
אז אולי במקום לשאול אותי
פשוט תסתכלו על עצמכם