ולמרות שאולי לעולם לא תדעי,
איך שגנבת במהרה את ליבי,
סבל, כאב, אין מנוח לאוהב,
לעולם לא תדעי ששברת לי את הלב.
ואולי, הכל נראה שחור,
ואולי, כבר לא רואה את האור,
אני שלך, את לא שלי,
לעולם לא תדעי ששברת את ליבי.
לפעמים, גם אני נשבר,
למרות שלך, זה נראה מוזר,
ולפעמים, גם אני קורס,
והלב שלי לאט גוסס.
ובלילות, אני לבד בחדר,
שוכב בחושך ולא מרגיש בסדר.
עוצם עיניים ורואה מלאך,
ואז נזכר שאת ליבי לקח.
כמה יופי חסר תמימות,
כמה עוקץ במתיקות,
חיוך מלאך, כולו נמרח,
ואת ליבי, שלי, לקח.
לפעמים, גם אני נשבר,
למרות שלך, זה נראה מוזר,
ולפעמים, גם אני קורס,
והלב שלי לאט גוסס. |