You're beautiful. You're beautiful.
You're beautiful, it's true.
I saw you face in a crowded place,
And I don't know what to do,
'
Cause I'll never be with you.
אם מישהו היה מגיע לפאב הקטן שבפינת הרחוב, הוא בוודאי היה
רואה אותה.
לבושה בשמלה שחורה, קרועה ויחפה, רוקדת במרכז הרחבה. רוקדת
בשביל עצמה, עיניה עצומות.
לא נראה שאכפת לה מהלחשושים עליה. היא רק רקדה, בלי לחשוב.
אם לא רקדה הייתה לוטשת את עיניה בזוגות הרוקדים.
הוא לא ידע מה משך אותו. אולי האופן שבו רקדה. אולי מבטה
הבהיר, החד, הכן כל כך.
אך לא נראה שהיא שמה לב.
היא בוודאי הייתה רגילה לאותם אנשים שלטשו בה מבטים. היא
הייתה שונה. פשוט שונה.
כבר התרגל לישיבה הזו, מן הצד. בגללה שתה בפעם הראשונה
אלכוהול, אף שהתנגד לכך בכל תוקף.
הוא הביט בתנועותיה, במבטה, בעורה הבהיר, בעיניה המדהימות.
הברמן ניסה לייאשו יותר מפעם אחת, ולא היה זה מפני שהיה לו
משהו נגדו. בחורים רבים גוועו מול ריקודה הרך.
הוא הביט בה בכל ערב. נטש את הכל רק בשביל להביט בה שוב,
זוהרת למול האורות המעומעמים.
אף על שהזהירו אותו שלא להיכנע למסתוריות שבה, אל אף שאמרו לו
שזו אינה אהבה.
אף על שהרגיש שזה מחליש אותו, הוא המשיך לבוא. רצה לראות אותה
עוד פעם.
פעמים אחדות הצטלבו מבטיהם. נראה היה שצל של חיוך נח על
שפתיה.
והוא המשיך לבוא. אולי תדבר אליו. אולי תביט בו שוב...
וזה קרה. ללא התרעה מראש. היא פשוט התיישבה לידו פעם אחת
והביטה בו בעיניים ירוקות בלי לומר מילה.
והוא הביט בה. ראה את המבט השבור בעיניה, ולמרות שלא אמרה
מילה הוא הבין.
היא הביטה עליו וחייכה, רגע לפני שהיא נפלה על הרצפה.
והוא קם, השתרך אל הדלת בין ההמון, ולרגע הביט בחיזיון
התעתועים שהיא, וסגר אחריו את הדלת. |