כמו ספר פתוח את קוראת מחשבותיי
ולרגל כניסתנו לחודש תשרי את מגרה אותי
כפות רגלייך חמות
אצבעותייך מסודרות בשורה
מי פיסל אותך
מי גרם לך להרגיש מושלמת
כל כך רגיש למוצא פיך
פנינים שבורות על סף התנפצות
זה אני ולא את, זה אני השפוט
שלקח את הכל וערבב עם מכחול
שעזב נפשו ונתן גורלו בידי צלם אנוש
שפתייך עוקרות לשוני
ואני, שומר על אדרת פנים מפוכחת
נושך מילותיי, עוצר מבעדן לצאת
אך הן צורבות, אז אני מתחרט
זה אני, ואני זה לא את
ולרגל כניסתנו לחודשי מעבר יבשים
כפות רגלייך קרות
אצבעותייך מעוותות
מי גרם לך להראות כמו מלכה מוזנחת
את באמת השיא, שיא חיי
אהבה כה חזקה והרוח לצידי
ענני השמיים פוסקים לטובתי
ירח בודד מאגד כוכבים
מוסיקת עולם בניצוח צרצרים
את משכרת ביופייך
וקשה שלא להתמכר לנשיקה
ברבור צולע כמוני זקוק לאהבתך. |
