שביל מתובל בפרשות דרכים
כך תרגמתי אותך מדי יום
ושקט חלף על פניי וליטף קלות את לבי
וזכר עטוף במרמלאדה סופח מתיקות

עונת האסיף ואת בשדה החיטה
כך שמרתי אותך במסגרת זהובה
ורוח קווקז נודדת, נושפת בעורפי
זרעי התעוררות הנסחפים באוויר

מניפה פרחונית בלילה אביבי
את אלרגית לאהבה ומתעטשת
מעניקה חום ואז נוטשת
מבולבל, נשאר לבד בחדר המיטות

מקרימה רגשות
דיבר האהבה אסור למגע
אך בכל זאת פוגש בך
ואומר מילות סליחה המשתחוות בפנייך

כך תיארתי אותך
הולוגרמה אמיתית למראה
האין זהו יופי מדומה
אור נגוהות נשלף מחושך מאלף
רשף אהבה מחורף קר שאיננו חולף
זממו של סתיו מבויש
מחכה לדבוראית ולעונת הדבש
מחכה לדבוראית ולעונת הדבש