החתול בעשב,
כפות רגליו גבעוליות, מתעלות על גופי.
ללא תזוזה ליבי מואץ
מפזר גלי חום מכל עבריי
ואילו אתה משני לכל דבריי.
אתמול
ישבנו אני ודניאל בבית קפה שהזכיר
לקשר המוזר לנו הנרקם ללא גידים
ואילו העור התרחב עטה
אותה כגילה הרך.
לא אמרתי נקודות חשובות שיש לציין
כשמדברים על אהבה.
חשבתי שהיא עוד תבין,
אולי גם עצבתי על כך.
החתול בעצב,
פרוותו ושפמו מלקקים גלדים שלווים
בתוכנו שאין להעירם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.