לפתע אילמת, מקוללת במום.
לא מדברת, לא אומרת מאום.
התהום שוב נפערת ואני נשאבת פנימה,
הנשמות סביב סוחבות אותי קדימה.
עוד לא מבינה מה קורה מסביבי,
מחפשת אותך בשבילים, אהובי.

לפתע צועקת. לא יכולה עוד לשתוק,
מדברת, ממלמלת, פורצת בצחוק.
השמים נפתחים, שואבים אותי מעלה,
הרוחות סביב מעיפות אותי הלאה.
לא מבינה מה קורה מסביבי,
מחפשת אותך על ענן, אהובי.

פתאום השלווה, שקט ורוגע.
צפה במים ללא רבב, ללא פגע.
ואתה צף ממש לצידי,
עוצמת את עיני כשאוחז בידי.
לא מחפשת, לא נסערת
ואז - שוב, מתעוררת.