כואב לך ואת לא מצליחה להגדיר בדיוק איפה זה מתחיל
ואני יודעת כי גם אני כמוך הייתי שם
וגם עברתי את זה אפילו שזה נראה לך די מבהיל
גם אני כמוך הרגשתי איך לתוכי חודרים אחד אחד
שיפודי ברזל לוהטים מזוהמים
ואיך שצרחתי ולא היה שם אף אחד
וגם אני כמוך חוויתי את אותו הכאב
הפולח את לבבך לשתיים ולארבע ולשמונה חתיכות
ולא משאיר מקום או חור
וממלא הכל בדם אדום מהול בדם שחור
ואני זוכרת בדיוק איך גם העיניים שלי
לא יכלו לשאת עוד את כובדן של הדמעות
והמליחות צרבה את לחיי ואת שפתיי החרוכות
ואיך אשכח כיצד בלעתי רוק שאיים לחנוק את הגרון
ואיך שבשמיים לא היה עוד גבול שיעצור אותי
ואת השגעון
והרגשתי איך הוא חודר בי אל תוך הנשמה
מערבב בי אהבות פחדים מוסיף לכל אימה
גם אני כמוך צעקתי וחרקתי בשניים
וגם אני כמוך נשכתי והשארתי סימנים של ציפורניים
ושומדבר לא עזר והכאב המשיך לחדור
עמוק יותר חזק צוחק מפלס לו דרך במשעול
ולא היה בי אור אפילו לא קטן
הכל היה שחור ובאמת ניסיתי אז
כמוך
להבין מה בדיוק קורה
ולמה אני לא נלחמת ומה זה בעצם משנה
וגם את עכשיו פורשת שתי ידייך לצדדים
כמו מנסה לעוף מכאן לברוח עם הציפורים
הרחק כמה שרק אפשר אל מקומות אחרים והגיצים
אני יודעת
הם שורפים אותך עכשיו כל כך
אוכלים את כל מה שעוד נשאר ממך מותירים בך ריח מלוכלך
וטעם של משהו עצוב כמו סרט שנגמר
ואת פוסעת לבדך וקר לך כן
הרוח האכזר
וגם אני אז התפללתי רק אלוהים יודע באמת אל מי
שהכאב יפסיק ובאמת שלא אכפת לי בשביל מי
וגם אני בשנייה סטרתי לעצמי
וגם אני הבנתי אז שהכל לא הגיוני
אני יודעת שאת חשה בנשימות קטועות
כמו אצבעותיך הנופלות חת אחת ומתפרקות
ודמעותיך הנושרות ליד אפך מותירות אחריהן שובל
נוצץ כמו כוכבי הליל בתוך השחור של החלל
ואגרופיך הקמוצים מזכירים לי את שלי
ואל פחד אם לפתע יפתח פיך ותקללי
עד השמיים שהגבול בהם נפרץ מבלי משים
וגם אני ניסיתי לתקן חורים במעשים
והמילים כבר נגמרו לך מזמן אני יודעת זה קורה
וכואב לי בגללך וגם איתך ואני לא יודעת מה יהיה
וגם אני אז הקאתי החוצה את כל השקרים והאמת
וגם אני הרגשתי גם נבגדת גם חוטאת
ואיך שנערמו ערימות של אבק וקלישאות
כמו תקליטים נאספים אצלך בחדר בפינות
וגם אצלי בראש כמו אצלך לא הפסיקה המוסיקה להתנגן
וגם אני תפסתי אותו בשתי ידיי וניערתי כי זה מעצבן
והמוסיקה רק התגברה עם כל שקשוק מצד לצד שני
ממלאת אותי בכעס ויגון ותוגה וכל ביטוי של עצב אפשרי
וזה חדר עוד ועוד פולש אל תוכי כאילו אין בי כוח מתנגד
כמו גוף זרוק פרוץ עומד באמצ סערה בודד
וגם אני שנאתי איך שהכל נראה מוזר פתאום
ואני מבינה איך את מרגישה זה כל הזמן לא רק היום
אני יודעת שקשה וכואב ואת כבר לא יכולה
תאמיני לי תאמיני זוכרת איך שאז אצלי הכל היה
ואת בוכה צורחת נאנקת כי כואב לך
ואת לא מצליחה להגדיר בדיוק איפה זה מתחיל
ואני יודעת כי גם אני כמוך הייתי שם
ואולי ני עודני, עד כמה שזה מבהיל
כן אני יודעת איך זה כשחודרים לתוכך אחד אחד
שיפודי ברזל גדולים לוהטים מזוהמים
ואיך זה לצרוח ולזעוק מבלי שיהיה כאן אף אחד
וגם אני כמוך חווה את אותו הכאב עכשיו
הפולח את לבבי לשתיים ולארבע ולשמונה חתיכות
ולא משאיר בחזה שום מקום או חור
וממלא הכל בדם אדום מהול בדם שחור
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|