אלכסנדר בוטש / הבריחה |
כשידי מוצלבות על חזי החשוף.
ערומה
עטופה בשמיכה עבה
וכשפרצתי מתוכה
פותחת את ידי הלוחצות על חזי
מזיעה וסוערת
הרוח מקררת את גופי
הרטוב
הבטתי בך לרגע
וברחתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|