כמו הדמעות שלי
נשטפות בזרם הגדול
כך אני זולגת
אל מימי התהום
ושם, בגיהנום
מסתתר אותו חלום
אבוד בתימהון של אש וסער
חומק לו
נושב עם הרוח
אל מקומות אחרים
רחוקים מבינתי
מן העצב אני תמיד צומחת
לא מעלה, כי אם לכל הכיוונים
וזה תמיד שם בפנים
אין מרפא ואין מעצור
בכל אושר ובכל אור
נפער גם חור
אבל אני עדיין מאותם האופטימים
אז תארו לכם איך מדברים הפסימים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.