[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








תקשיב טוב רותם, זה שאתה קבור מתחת לאדמה, זה לא אומר שאני לא
יכולה לכעוס עליך, כי נחש מה?! אני כועסת!  אני מאוד מאוד
כועסת. כן, שני מאוד ואל תחייך שם למטה ותחשוב לעצמך "היא שוב
בקריזה כי היה לה דייט גרוע או כי חבר שלה עזב אותה" כי זה
בכלל לא קשור לזה רותם, זה קשור אליך. אליך ולחוסר האחריות שלך
ולעובדה שאתה בגלל חוסר האחריות שלך מת. אז אל תעקם את האף או
תרים גבה רותם זה לא יעזור לך, יודע למה? כי אין לך שום ברירה
מלבד להקשיב לי. אתה חייב לשמוע את מה שיש לי לומר כי אין לך
לאן לברוח. יש לך מטר על מטר חבוב, זה מה שיש לך ומה שלי יש זה
המון זמן פנוי ובעיקר המון כעסים, אז אני פשוט אעמוד פה או
שאני אשב לך על המצבה ואני אומר לך שאני כועסת עליך ושאני
חושבת שאתה טיפש. כן! טיפש! כי בדרך כלל רותם, אנשים עם קצת
היגיון בריא, כשהם רואים משאית הם מתחמקים ממנה ולא נכנסים בה
חזיתית. ועוד משהו, בכלל לא מוצאת חן בעיני העובדה שבגלל
שפתאום באמצע החיים אתה התפגרת - אז אני צריכה לחנוק את כל
הכעסים שלי ולשמור אותם בבטן. כי אם אתה שובר את החוקים ומת
ככה בלי התראה, אז גם אני אשבור את החוקים ואומר לך שלמרות
שצריך לדבר ולחשוב רק דברים טובים על אנשים שמתו, אני חושבת
שאתה לא אחראי וטיפש.
זה לא פר שאתה מת. זה לא בסדר. בן אדם לא צריך למות ככה כשהעור
שלו עדין מתוח וטרי ושהוא לא מקומט ונבול. זה לא בסדר שאתה לא
חווית כלום בחיים שלך, לא אהבת באמת ולא עשית טעויות עצומות
שהיו מכניסות אותך לבלבול נפשי ולא מצאת את ההארות שלך ולא
נלחמת, ניצחת ונוצחת ולא הרווחת והפסדת ועוד לא עברת את הטיול
אחרי הצבא ואת הקושי שבלימודים באוניברסיטה ולא שברת את הראש
בחיפוש אחר עבודה ולא התחתנת ולא הבאת רותמים קטנים לעולם ולא
לקחת משכנתא והתלוננת עליה כל החיים ולא עברת את משבר גיל
הארבעים ועוד לא התחלת להקריח וגידלת כרס ולא עשית את כל
הדברים שגבר נורמאלי צריך לעשות בחיים שלו מלבד להתנהג כמו
אידיוט, כי אם יש מישהו שהתנהג כמו אידיוט רותם זה אתה. אתה
וסיפור האהבה שלך לפרונט של המשאית. כן. אתה חסר אחריות וטיפש
ואני רותחת עליך מעצבים! ואל תבלבל לי את המוח ותגיד לי שיש לי
עוד כמה שלבים בהתמודדות עם המוות שלך שלאחריהם אני ארגיש יותר
טוב ואקבל את העובדה שאת עצמות כי תקשיב לי טוב מותק: אני
תקועה בשלב הכעס! כן! העצבים האלה שמציפים אותי בכל יום חמישי
שאני יודעת שאתה אמור לבוא, אבל במקום שתבוא אתה משחק קלפים עם
מלאכים בשמיים ומהמר על מכבי ומה איתי רותם?! מה איתי?! אתה
כזה חסר אחריות רותם ואני לא אסלח לך על זה בחיים. ואם היית פה
לידי היית חוטף כזאת בעיטה שהייתה מעיפה אותך חזרה לשמיים.
ועוד משהו, אם אנחנו כבר מדברים בפתיחות - תן לי לספר לך משהו
שלא ידעת ותקשיב טוב כי זה מעניין: אחותי, זאת שאתה מאוהב בה
כבר שנה, היא עזבה את החבר שלה רותם, היא עזבה אותו כי אחרי
שאתה התפגרת היא הבינה שהיא אוהבת אותך באמת ושאתה הבחור
בשבילה אתה קולט את האירוניה שבסיפור הזה? כי עכשיו רותם, בגלל
חוסר האחריות שלך וחיבתך למשאיות חונות - עכשיו אתה לא יכול
לממש את האהבה הזאת עם אחותי כי אתה גוויה. גוויה!!! אז עכשיו
מה יש לך להגיד הא?! נכון שאתה מתחרט שנכנסת במשאית ועוד ביום
ההולדת שלך העשרים?! נכון שאתה מצטער?! נכון שאם שותים לא
נוהגים?! יופי. אני שמחה שהפנמת. עכשיו אני חוזרת הביתה, תכף
מתחיל המשחק של מכבי. ואל תבזבז את הזמן שלך בהימורים, כמוך,
גם הם התחילו את העונה על הפנים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שלום וברכה, אני
עורך הדין של
הגברת מצוקה-
שפרירית.

אני יוצא נגד
האתר בתביעה.
הלקוחה כבר
איננה בין
החיים.
הו, אבל היא
ביקשה ממני
למסור לכם שאל
תדאגו, היא
תמשיך לשלוח
סלוגנים
"מתחכמים" (בקטע
הזה היא צחקה עד
שהיא כמעט
נחנקה, אז אני
לא יודע מה עוד
למסור).

שלכם באמת
ובתמים,
עורך הדין של
שפרירית במצוקה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/07 15:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
היילי די

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה