איך יצאנו במחולות,
כשנבנו על החולות,
ישובים, גני-תפארת,
גם ימית - משלט וקרת;

ונקרא מיטב העם
פעמיו לשים לשם.

ופתאום - חרב הכול,
השמחה הייתה לשכול,
התיישבות עברית פורחת
בשלולית דמה גונחת.

תם, הכרע המאבק,
היישוב הפך אבק,
אך נשמתו, מאשימה,
לעד תזעק מן השממה.


                  מדן נריה
                 20 באפריל 1982