הקלה ממלאת כל פתח בגוף
בזכרון מתוק- כפרפר לצוף.
שינוס מותניים, קצת אילוצים
ולו לפחות שנהיה מרוצים.
עם מרדף שאבד בו הטעם
והזמן שטפטף והשכיח את "פעם",
אתה חושב אולי עם הזרם לנוע
יש הרבה דגיגות בים, חכה שנה, חכה שבוע.
ואני? אני כאן, תבין, זה לא אישי
גם קופידון מפספס חיצים בזמנו החופשי.
לא יודעת למה- אולי אני קטנה מדי, אולי הוא איטי...
איכשהו הוא תמיד מפספס אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.