שי ברל / לב |
סוחטות לאט, לאט את הטיפות
מקלפות את השכבות בציפורניים
גורמות לכל גופי להתכווץ
ואני צורח, לפחות מנסה
הפה שלי פתוח ולא יוצא קול
הכאב הוא מעבר לזה
אין טעם להתאמץ
ואיך שאת מושכת, בכח מנסה
להוציא אותו החוצה
לקרוע כל פיסה
מסתכל לך בעיניים
אין בהם חמלה
איך אני שונא את זה
את כל כך יפה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|